כפרה עליכם

כתבה בעיתון 'לאשה' בתאריך 13.9.2010

לכבוד יום כיפור, אורי בר גיורא מספק כמה הסברים על הפעולה המסתורית שנקראת "פדיון נפש".

מאת: בתיה מלמד

צילום: עדי אדר

כפרות הוא מנהג יהודי קדום, הנהוג בערב יום כיפור ומהווה מעין פדיון נפש. על פי המסורת בערב יום כיפור או לפניו, מסובבים תרנגול\ת מעל לראשו של אדם, כדי שתתבצע כפרתו. ומבואר בספרים, שהכוונה היא שידמה האדם, שהיו צריכים לעשות לו את כל מה שעושים לתרנגול\ת וכך להכניע את לבבו. יש כאלה המסובבים כסף, ואחר כך תורמים אותו לצדקה. אולם המנהג הנפוץ הוא להשתמש לצורך זה בתרנגול [לזכר] או בתרנגולת [לנקבה]. אגב, על השימוש הזה בעוף ניטש לאורך הדורות ויכוח נוקב בין חכמי ישראל. הפולמוס התמקד בתקפות המנהג על פי היהדות, וכלל לא בדיון הטרנדי על סבלם של בעלי החיים [ועיין ערך ג'ונתן ספרן פוייר]

לרגל יום הכיפור [אשר יחול השבוע] מוקדש המדור לכפרות, המתבצעות בכל ימות השנה. רוצה לומר פעולה ייחודית, השייכת לקבלה המעשית, נקראת 'פדיון נפש' ומעוררת לא אחת תמיהות ושאלות ותהיות. איפה? 

הדרך לכפר על חטאיו היא באמצעות צדקה. מנהג פדיון נפש הוא להשתמש בעוף (תרנגול זכר לגברים או תרנגולת לנשים) או כסף כדי לפדות את הנפש. אולם מנהג זה התפשט על פני דורות והוא נטוע עמוק במסורות היהודיות ובקרב חכמי ישראל. בפדיון נפש לא עוסקים במתן צדקה לעניים או לסובלים, אלא בפדיון חולים או סובלים (חס וחלילה).

ערב יום כיפור (שחל במהלך השבוע) מוקדש לסליחה. ביום זה, לפני כל ארוחה, מומלץ לקחת חלק במעשה מיוחד, המכונה 'פדיון נפש' (פדיון נפש), לא כדי לספק פרנסה לעניים או לחולים, אלא לבצע. טקס "פדיון נפש" לכפר על כל חטאינו, ובאמצעותו לבחון את טוהר ליבנו. מנהג זה מתקיים על ידי בדיקה האם ליבנו ומוחנו נקיים מכל טינה וכעס, שיש לנו טהרת הלב לעמוד במבחן החיים, ושעלינו לקבל את התנהגות הזולת בגישה הנכונה והראויה.

ההמשך דן בהכנה הרוחנית ובמהות המיסטית שמאחורי מנהג עתיק זה, בחשיבותו במנהגים יהודיים ובהוראתם של מנהיגים רוחניים גדולים לאורך ההיסטוריה.